“צפייה בכוכבים” - Stargazing

מה זה Stargazing?

ניראה שמכמה קווים של אוגרים יוצאים אוגרים עם הפרעות התנהגותיות. לעתים קרובות מתייחסים אליהן כהפרעה נוירולוגית או פשוט כ"צפייה בכוכבים" (stargazing). המונח stargazing עצמו בא מתוך התנהגות שגורמת לאוגר לעמוד על רגליו האחוריות, להביט למעלה (לעבר הכוכבים) ולהתהפך או ליפול על הגב שלו. התנהגות זו חוזרת על עצמה פעמים רבות והיא כפייתית ולא רצונית, כלומר הם לא יכולים לשלוט בהתנהגות הזאת. כמו כן נכללות תחת מונח זה התנהגויות כגון סיבובים קומפולסיביים במקום ופסיעה כפייתית. אף אחד לא יודע בוודאות מה גורם לבעיות האלה לצוץ אבל מאמינים שהן בעיקר גנטיות. אולם, התנהגויות אלו יכולות להיות מסיבות שונות, לא כולן גנטיות.

תסמינים

פסיעה כפייתית - כאשר האוגר פוסע הלוך וחזור לאורך הכלוב בלי הפסקה.

ריצה במעגלים - כאשר האוגר רץ ללא הרף במעגלים. המעגלים עשויים להיות יותר כמו סיבובים, כמעט במקום, ומכונה "וולס" (waltzing). זה יכול להתבטא בצורה של ריצה היקפית בקטע מסוים של הכלוב ללא הפסקה.

עשיית סלטות או נפילה על הגב, מכונה גם stargazing - האוגר יעמוד על רגליו האחוריות על הרצפה או על צעצוע וינסה להתהפך לאחור (כמו סלטה), בדרך כלל פשוט יפול על גבו.

גורמים

דלקת אוזניים - דלקת אוזניים יכולה לגרום ל"הטיית ראש" (כאשר ראשו של האוגר מוטה מעט לצד מסוים) וגם לאיבוד שיווי המשקל שלהם. לעתים קרובות הם הולכים באלכסון ולפעמים גם הולכים במעגלים. דלקת באוזן לא גורמת בדרך כלל להיפוך לאחור. המצב הזה יכול להיות מטופל על ידי אנטיביוטיקה אצל הוטרינר.

נפיחות של המוח - אם האוגר שלכם נפל או שאתם מאמינים שהוא יכול היה לקבל פגיעה בראש, אז זה יכול לגרום לנפיחות במוח אשר תשפיע על יכולתו של האוגר ללכת כמו שצריך או להתנהג באופן נורמלי. יש לפנות מיידית לוטרינר אם אתם חושדים שזה המקרה.

גידול במוח - אם משהו כמו גידול גדל במוחו של האוגר זה גם יכול לגרום לסיבובים במקום, הליכה במעגלים ואולי אפילו להתהפכות לאחור. אם זה המקרה, יש לפנות מיידית לוטרינר. אם כי הפרוגנוזה אינה חיובית במקרה כזה.

שבץ - שבץ מוחי נחשב לסיבה נוספת לכמה מהתנהגויות אלו. שוב, יש לפנות לווטרינר כדי לראות אם זה הוא הגורם  ולראות מה ניתן לעשות עבור האוגר שלכם.

מגורים לא הולמים - פעמים רבות נראו אוגרים בכלובים קטנים וריקים מצעצועים, מציגים סימנים של פסיעה כפייתית וסיבובים. הם משועממים ומנסים לפצות על חוסר גירוי מנטלי בסביבתם. זה יכול להיות הכי קל להסתכל על האפשרות הזאת כסיבה, אבל עדיין יש להתייעץ עם הווטרינר שלכם לבדיקת סיבות אפשריות אחרות. הפתרון הוא הגדלת הכלוב וסיפוק צעצועים וגירויים על מנת לעורר אותם פיזית ונפשית.

הפרעה נוירולוגית גנטית - כאשר לתכונות אלה יש איזשהי זיקה גנטית. הם יתחילו להציג את הסימפטומים בגיל צעיר, בדרך כלל בסביבות גיל חודשיים עד שלושה חודשים. ניראה שהבעיה הזאת קיימת בקווים מסויימים של אוגרים. בחלק מהמחקרים נמצא כי אוגרי רובורובסקי לבני פנים ניראו סובלים מבעיה זו יותר מאוגרי רובורובסקי מסוג אגוטי. באוגרים סיבירים נראה שהתופעה שכיחה בעיקר אצל אלה עם דפוס פרווה מנומר. התופעה מיוחסת גם להיברידים (קמפבלה עם סיבירי). בכל מקרה, אין זה אומר שהבעיה מוגבלת למינים או סוגים אלו בלבד. אין תרופה לאוגרים שסובלים מזה עקב בעיה גנטית. אבל, הם לא בהכרח צריכים לעבור המתת חסד. רבים עדיין יכולים לחיות חיים מאושרים ובריאים.  

טיפול באוגר עם הפרעה נוירולוגית גנטית

ניראה שיש הסכמה שאוגרים הסובלים מבעיה זו מושפעים מאוד על ידי סטרס המוביל להחמרה בתדירות וחומרת ההתנהגות. מומלץ שאוגרים אלה לא יהיו חשופים ללחץ מיותר.
- במקום לעשות ניקוי כלוב מלא תנסו לעשות ניקוי כלוב חלקי. אם ניקוי כלוב מלא חייב להיעשות הקפידו להשאיר מספר חופנים של המצע הישן ולפזר אותם ברחבי הכלוב כדי שישאר ריח מוכר לאוגר בכלוב הנקי.

- שמרו את הסידור של הכלוב דומה או זהה, זה יסייע להפחית את הלחץ מסביבה חדשה. בזמן  שבדרך כלל זה לא מטריד אוגרים, אפילו הדברים הכי קטנים יכולים לגרום ללחץ או התרגשות לאוגר שסובל מהתנהגויות כפייתיות אלו.
- מומלץ לשכן את האוגר בכלוב גדול עם קומה אחת כדי שלאוגר יהיה מקום להסתובב (או כל התנהגות מסוימת שהוא עשוי להפגין) ללא סיכון של נפילה או צורך לטפס על רמפות או צינורות.

- מגוון של צעצועים ודברים לעשות בכלוב יכולים לעזור למנוע מהם מלהשתעמם ולנסות להסיח אותם לפחות מהתדירות של ההתנהגות שלהם.

- הכלוב צריך להיות בחדר שקט ללא יותר מדי התרגשות, פעילות או רעש.
- אם האוגר הסובל מהתנהגויות כפייתיות אלו מתגורר עם אוגרים אחרים עדיף להפריד ביניהם. ההתנהגות יכולה להלחיץ את האוגרים האחרים ולגרום לכך שהאוגר המושפע יהיה למטרה ליותר תקיפות, גרימת מתח נוסף והחמרת ההתנהגויות.

המתת חסד

רוב האוגרים האלה, כל עוד הם יכולים לאכול, לשתות ולישון בלי יותר מדי בעיות לא צריכים לעבור המתת חסד. עם קצת מאמץ מצד הבעלים כדי להפוך את החיים שלהם ליותר נוחים, הם יכולים לחיות חיים בריאים ומאושרים. אם התכונות הן קיצוניות ואיכות החיים של האוגר היא לא מה שהיא צריכה להיות, המתת חסד צריכה להישקל.